חילל

Hebrew

Etymology 1
Root
ח־ל־ל‎

Verb

חילל \ חִלֵּל • (khilél) (pi'el construction)

  1. to desecrate, violate
Conjugation
Conjugation of חילל \ חִלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְחַלֵּל‎
  • action noun: חילול \ חִלּוּל‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first חיללתי \ חִלַּלְתִּי‎חיללנו \ חִלַּלְנוּ‎
second חיללת \ חִלַּלְתָּ‎חיללת \ חִלַּלְתְּ‎חיללתם \ חִלַּלְתֶּם‎חיללתן \ חִלַּלְתֶּן‎
third חילל \ חִלֵּלחיללה \ חִלְּלָה‎חיללו \ חִלְּלוּ‎
present מְחַלֵּל‎מְחַלֶּלֶת‎מְחַלְּלִים‎מְחַלְּלוֹת‎
future first אֲחַלֵּל‎נְחַלֵּל‎
second תְּחַלֵּל‎תְּחַלְּלִי‎תְּחַלְּלוּ‎תְּחַלֵּלְנָה‎1
third יְחַלֵּל‎תְּחַלֵּל‎יְחַלְּלוּ‎תְּחַלֵּלְנָה‎1
imperative חַלֵּל‎חַלְּלִי‎חַלְּלוּ‎חַלֵּלְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Etymology 2

From חָלִיל‎ (khalíl, “flute”)

Verb

חילל \ חִלֵּל • (khilél) (pi'el construction)

  1. to play the flute
Conjugation
Conjugation of חילל \ חִלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְחַלֵּל‎
  • action noun: חילול \ חִלּוּל‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first חיללתי \ חִלַּלְתִּי‎חיללנו \ חִלַּלְנוּ‎
second חיללת \ חִלַּלְתָּ‎חיללת \ חִלַּלְתְּ‎חיללתם \ חִלַּלְתֶּם‎חיללתן \ חִלַּלְתֶּן‎
third חילל \ חִלֵּלחיללה \ חִלְּלָה‎חיללו \ חִלְּלוּ‎
present מְחַלֵּל‎מְחַלֶּלֶת‎מְחַלְּלִים‎מְחַלְּלוֹת‎
future first אֲחַלֵּל‎נְחַלֵּל‎
second תְּחַלֵּל‎תְּחַלְּלִי‎תְּחַלְּלוּ‎תְּחַלֵּלְנָה‎1
third יְחַלֵּל‎תְּחַלֵּל‎יְחַלְּלוּ‎תְּחַלֵּלְנָה‎1
imperative חַלֵּל‎חַלְּלִי‎חַלְּלוּ‎חַלֵּלְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.